איש איננו זוכר היום בוודאות מהיכן בא השם "חוסמסה". ככל הנראה, מקורו אצל הבדואים, וכוונתו לאדמת החמרה האדומה שמתחת לחולות, המעורבת בגרגרי גיר וחוסמת את המים מלחלחל. יש האומרים כי "חוסמסה", באחת העגות בערבית, הוא שמה של תצורת הכורכר האופיינית לאיזור זה.
אם כך או כך, אדמות חוסמסה נקנו באמצע שנות ה-30 על-ידי חברת "אגרובנק" היהודית. מכיוון שהשטח נועד להקמת עיר גנים, התעורר צורך לאתר מיידית מקור מים מקומי. ואכן, באר קטנה, קיימת, הועמקה, ולשמחת בעלי הקרקעות נמצאו בה עוד מים רבים. באר זו היתה אחת המקורות להקמת העיר חולון, מימיה טובים עד היום.
לאחר חפירת הבאר מצאו ראשי ה"הגנה" בגוש דן, כי המקום המבודד והמרוחק יחסית מכל מקום ישוב, מתאים לצרכי הארגון. כך הפך המקום, המוקף חולות מכל עבר, בסיס אימונים מרכזי של הגוש. סביב הבאר ומעליה נבנה בניין בן שלוש קומות. המבנה בנוי בסגנון הבינלאומי, הידוע גם בשם "באוהאוס". הסגנון מתאפיין בפשטות, היעדר קישוטיות וסימטריה, פונקציונליזם ואוניברסאליות.
את הגן הראשון סביב המבנה תכנן אדריכל הגנים יחיאל סגל ונטע הגנן שלמה אברהמי.
על הבניין נבנה מגדל תצפית. כמו כן הוכנו בו מסתורים לנשק (סליקים). חלקם אף נחפרו מתחת לאדמה. לצורך שמירת המקום, שכרה חברת "אגרובנק" את שירותיו של יגאל השומר המפורסם, איש ארגון "השומר", שכבר אז הפך לאגדה. יגאל התגורר במקום עם בני ביתו וסייע ל"הגנה" באימוניה באזור הבית. בבניין הגדול התגוררו גם כמה מעובדי חברת המים, שדאגו לתפעול שוטף של הבאר.
כדי למנוע את חשיפת יעדו האמיתי של המבנה על-ידי הבריטים, פותחה בחוסמסה שיטה מקורית לגילוי אורחים בלתי רצויים, מבעוד מועד. הסיפור הרווח בין ותיקי ה"הגנה" בחולון הוא סיפור "הסדין המאותת". אשתו של השומר יגאל ניצלה את העובדה כי בבית התנהלו חיים שגרתיים של משפחה, ונהגה לאותת לחברי ה"הגנה" באמצעות חבל הכביסה על התקרבות אורחים לא רצויים. האיתות התנהל באופן הבא: כל אימת שהתצפיתן היה מבחין בתנועת זרים אל תוך האיזור, הוא היה מזעיק את אשת יגאל וזו היתה ממהרת לתלות על חבל הכביסה סדין בצבע מוסכם. מייד היו החוליות המתאמנות בשטח הופכות ל"קבוצות של חובבי טבע המטיילות בחולות".
בחוסמסה הוסתרו, כאמור, כלי נשק רבים ששימשו לאימונים ומאוחר יותר גם למבצעים בכפרים הערביים הסמוכים. כמו כן שימשה חוסמסה כמקום להעברת ידיעות מרחביות של ה"הגנה", בדגלים, בהליוגרף ובמורס.
סמוך לבניין עברה גם "דרך הביטחון", שקישרה בין תל-אביב לירושלים, בתחילת מלחמת העצמאות, כשהכפרים הערביים מזרחית ליפו החלו לירות על התחבורה היהודית שנעה בכביש לירושלים. הדרך החדשה קישרה, למעשה, בין שכונת התקווה, בדרום-מזרח ת"א לבין חולון. שיירות לירושלים ולדרום הארץ היו עוצרות בחוסמסה למנוחה ולהחלפת נשק ומלווים. במקום ניתנו גם הוראות אחרונות לפני היציאה לדרך, על-פי דיווחי המודיעין העדכניים. "דרך הביטחון", יש להזכיר כאן, הוליכה את השיירות דרך שכונות יהודיות נוספות: שכונת עזרא, מקווה-ישראל, חולון, חוסמסה ומשם דרך פרדסי נחלת יהודה - לדרום, לנגב ולירושלים.
יש לציין כי בחוסמסה נוסתה לראשונה מרגמת ה"דווידקה" המפורסמת שפותחה על-ידי דוד ליבוביץ' המורה המוכשר ממקווה ישראל.
לאחר שיפוץ והצבת תצוגת קבע חדשה, נפתח המוזיאון מחדש באוקטובר 2009.
התצוגה המרגשת מספרת את סיפור ארגון ה"הגנה" בחולון, האימונים, הפעילות במחתרת, החשאיות, ערכי התקופה, דרך הביטחון ושגרת חיי היום יום על רקע הלחימה לעצמאות.
בביקור במוזיאון יחוו המבקרים את רוח התקופה ויתנסו בחיפוש סליקים, בהפעלת מכשירי מורס וסמפור ומשחק אינטראקטיבי. הביקור כולל סיור בגן חוסמסה במיצגים הפזורים בו: סליקים, דוידקה, מרגמה ושיריונית וכן סרט אור קולי המספר על האתר.
הביקור בתשלום.
פתוח לקבוצות בתאום מראש.
בחגים מתקיימות פעילויות למשפחות. יש לעקוב אחרי פרסומים.
ביום העצמאות, כניסה ללא תשלום בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת.
