Page 47 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 47

‫רוחו של כוח המגן ׀ ‪47‬‬

‫האתוס היישובי נבנה מאנשי המגן שבנו ויצרו‪ ,‬והם גם אלה שהגנו ולחמו‬
‫וניצחו‪ .‬לאחר פרעות תרפ"ט פרץ כוח אדיר וחרף מאורעות הדמים הארץ נבנתה‬
‫מתוך אופטימיות בלתי נדלית של אותה חברה עצמה שהאמינה בייעודה‪ .‬בשנות‬
‫ה־‪ 30‬מתעוררת תופעה מרתקת כאשר לקורפוס שירי העבודה נוספים שירים על‬
‫סכנה ועל קורבן‪ .‬כשהיינו ילדים קטנים שרנו את 'שיר ערש' שכתב שאול‬
‫טשרניחובסקי באודיסה בשנת ‪ ,1897‬שנת כינוס הקונגרס הציוני הראשון‪ .‬כבר‬
‫בשיר זה הוא מנבא את הבאות – " ִע ְב ִרי ִה ְנּ‪ְ ,Í‬בּ ִני; ַא‪ֶ Ì‬זה הוּא ‪ָ /‬א ְשׁ ְר‪ַ Í‬גּם ֲאס ֹו ְנ‪"Í‬‬

                                         ‫ומשמיע את " ֶאל ְכּ ֵלי־ ֵז ְי ְנ‪ַ Í‬בּ ִגּבּ ֹו ִרים"‪:‬‬

  ‫ִנ ְטּשׁוּ ְצ ָל ִלים‪ֹ ,‬דּם ִצ ֳפּ ִרים‪ / ,‬נוּ ָמה ְבּ ִני‪ֶ ,‬א ְפ ֹר ִחי‪ / .‬אַל ִמ ִצּ ְל ֵלי־ ֹא ֶפל ָתּגוּר; ‪ִ /‬א ְתּ‪Í‬‬
  ‫ֵהן אָ ֹנ ִכי‪ֵ / .‬יא ֹור ִמ ְז ָרח‪ַ ,‬כּ ְנ ֵפי ְר ָנ ִנים ‪ְ /‬י ַצ ְפ ְצפוּ ִוי ַר ֵנּנוּ‪ֶ / ,‬י ֱח ַור ַשׁ ַחר‪ ,‬וּ ִמ ֶקּ ֶדם ‪/‬‬

                                                      ‫ַי ַעל ַגּם ִשׁ ְמ ֵשׁנוּ‪// .‬‬
  ‫ִע ְב ִרי ִה ְנּ‪ְ ,Í‬בּ ִני; ַא‪ֶ Ì‬זה הוּא ‪ָ /‬א ְשׁ ְר‪ַ Í‬גּם ֲאס ֹו ְנ‪ֹ / ,Í‬ח ֶטר ֶגּ ַזע ַעם־ ַה ְקּדוּ ִמים‪/ ,‬‬
  ‫ַעל ָה ַע ִמּים ְגּא ֹו ְנ‪ / .Í‬ע ֹו ְדּ‪ָ Í‬נ ַער‪ִ :‬תּ ְג ַדּל‪ֵ ,‬תּ ַדע ‪ְ /‬גּד ֹול ֹות ַע ְמּ‪ָ Í‬פּ ַעל‪ / ,‬אָז ָתּ ִבי ָנה‬

                                        ‫ְנצוּר ֹות ִי ְפ ַעל ‪ֵ /‬עת ִשׁ ְמ ֵשׁנוּ ָי ַעל‪// .‬‬
  ‫ֶגּ ֶבר ִתּ ְה ֶיה – ַיד אַ ְכ ָז ִרים ‪ִ /‬תּ ְה ֶיה ָבּ‪ֶ ,Ì‬א ְפ ֹר ִחי‪ַ / ,‬עד ‪Î‬א ֵתּ ַדע נוּ ָמה‪ְ ,‬שׁ ֹק ָטה‪/ ,‬‬
  ‫ִא ְתּ‪ִ Í‬כּי אָ ֹנ ִכי! ‪ /‬נוּ ָמה‪ְ ,‬בּ ִני‪ַ ,‬היּ ֹום ִכּי ָפ ָנה‪ֹ / ,‬ח ֶשׁ‪ַ Ì‬י ַע ְט ֵרנוּ‪ / .‬אַל ִמ ִצּ ְל ֵלי־ ֹא ֶפל‬

                                               ‫ָתּגוּר‪ַ / :‬י ַעל ַגּם ִשׁ ְמ ֵשׁנוּ‪// .‬‬
  ‫נ ֹו ֵדד ִתּ ְה ֶיה ִבּ ְמ‪Î‬א־ ֵתּ ֵבל‪ַ / ,‬א‪ Ì‬מ ֹו ַל ְד ְתּ‪ Í‬אַ ַחת‪ֹ / ,‬זאת אַל ִתּ ְשׁ ָכּח‪ִ :‬נ ְסּ‪ִ " – Í‬צי ֹון"‬
  ‫‪ַ /‬עד ִר ְד ְתּ‪ַ Í‬שׁ ַחת‪ִ / .‬אם ַגּם ְיאַ ֵחר י ֹום ַה ְגּ ֻא ָלּה‪ִ / ,‬י ְצ ַעד ָשׁ ַעל־ ַשׁ ַעל‪ / ,‬אַל ִתּ ָוּ ֵאשׁ‪,‬‬

                                        ‫ַא ִסּיר־ ִתּ ְק ָוה‪ / :‬ע ֹוד ִשׁ ְמ ֵשׁנוּ ָי ַעל‪// .‬‬
  ‫ַעל ַה ַיּ ְר ֵדּן וּ ַב ָשּׁר ֹון ‪ָ /‬שׁם ַע ְר ִב ִיּים ח ֹו ִנים‪ָ / ,‬לנוּ ֹזאת ָהאָ ֶרץ ִתּ ְה ֶיה! ‪ַ /‬גּם ַא ָתּה‬
  ‫ַבּבּ ֹו ִנים! ‪ְ /‬וי ֹום ָיקוּמוּ נ ֹו ְשׂ ֵאי־ ֶד ֶגל‪ / ,‬אַל ִתּ ְמ ֲע ָלה ָמ ַעל‪ֶ / :‬אל ְכּ ֵלי־ ֵז ְי ְנ‪ַ Í‬בּ ִגּבּ ֹו ִרים‬

                                                     ‫– ‪ִ /‬כּי ִשׁ ְמ ֵשׁנוּ ָי ַעל!‬

‫שנות ה־‪ 30‬היו השנים הפוריות ביותר לזמר העברי‪ .‬הדם טרם נקרש בחברון וכבר‬
‫התדפק בשערנו גל העלייה הגדול של יהודי אירופה שהשמיים התקדרו מעליהם‪,‬‬
‫ובכנפיו משב אופטימיות אדיר בעבודה ובבניין‪ .‬משהתלקח המרד הערבי והיישוב‬
‫התגייס להגן על קיומו‪ ,‬התערתה בשירי ההורה‪ ,‬ההתיישבות והיצירה קריאת‬
‫ההתייצבות לחישול כוח המגן העברי וההתפרצות אל קו האש‪ .‬מפעל ההגשמה‬
‫הציוני לא היה מצליח להתממש ללא הקורבן בנפש‪ ,‬ותחושה זו הייתה החוויה‬
‫המכוננת של בני הדור‪ .‬לכן מוטיב העמידה על הנפש והקורבן אינו מרפה ועומד‬
‫במרכזה של יצירת דור תש"ח‪ .‬אתה חי בשאיפת צדק חברתי ויצירה ובו זמנית אתה‬
‫יודע שעליך להילחם‪ .‬אין שירי עבודה בלי תוספת קורבנית וזה מאוד משמעותי‪.‬‬
‫הוויה מכוננת של חוויית המגן‪ .‬ב'שיר העמק' שחיבר אלתרמן בשנת ‪ 1934‬שורה‬

            ‫אידיליה פסטורלית ופתאום בבית השלישי מעבר חד לקורבן הטרגי‪:‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52